פורסם בפייסבוק ב- 5.1.12
כל הזמן אני שומעת אנשים סביב שאומרים שהנה יצאו חצי מיליון איש לרחובות בקיץ וכלום לא השתנה בישראל. ואני דווקא חושבת שהרבה מאוד השתנה.
קודם כל נהיה גרוע יותר. זאת עובדה.
גלי התייקרויות ששוחקות עוד יותר את כוח הקנייה שלנו, כלומר את הכסף שיש לנו ביד; עוד ועוד משפחות זכאיות לדיור נזרקות לרחוב; הגברת השיסוי בין המגזרים השונים בחברה הישראלית; צמצום הולך וגובר של חירויות הפרט, חופש הביטוי והמחאה; תקשורת תחת מתקפה חסרת תקדים; הרשות השופטת תחת התערבות פוליטית מסוכנת וקיצונית; דמוקרטיה מאושפזת במצב של קומה.
לא חסרות דוגמאות לכך שהמצב בישראל גרוע יותר מאשר היה טרם פרוץ המחאה. למעשה, זה לא מפתיע, שכן רוב האירועים הינם תגובה ישירה של השלטון לנוכח המחאה, שאותה הוא חפץ להשתיק ולחסל.
אבל….
אבל!
עוד דברים השתנו מאז הקיץ, ובזכות הקיץ. קרו המון דברים טובים. מה טובים, מדהימים!
רבים בציבור הישראלי החליטו פשוט לעשות…
חסרי דיור התאגדו יחד כדי להילחם על זכויותיהם ויצרו קהילות חמות של תמיכה, מחאה ופעילות משותפת; מעמד הביניים התחיל לצרוך אחרת, בין אם לצמצם קניות מיותרות, ובין אם לברור היטב ממי לקנות; ביקורת הולכת ומתפשטת על התכנים הירודים בטלוויזיה ורבים שמסיימים את הרומן עימה; עיתונאים הקימו ארגון עובדים חדש שידאג לזכויותיהם; עיתון קואופרטיבי נולד; בנק חברתי נרקם; עשרות פעילים עולים לכנסת מדי שבוע לפקח על העבודה הנעשית שם ולדווח לציבור; עשרות פעילים מפקחים ומדווחים על הנעשה במועצות המקומיות; שיתופי פעולה של יהודים, ערבים ומגזרים שונים; האנשים הנלחמים מול המערכת מבינים לראשונה שהם לא לבד; אנשים שאינם גומרים את החודש מבינים סופסוף שזו לא אשמתם, ועוד ועוד.
המכנה המשותף של כל הדברים שקרו וקורים, הוא ההתעוררות של הציבור בישראל למודעות ובעקבותיה לעשייה. במקום לשבת ולקטר, אנחנו עושים. ולא רק עושים. בזכות ההבנה שלנו שיחד אנחנו כוח, אנחנו מתאגדים ומתאחדים במפגני סולידריות שלא נראו כאן קודם. והאיחוד הזה, לצד המודעות של המצב ושל כוחנו ויכולותינו לשנות, הם הם המהפכה.
הנה, לראשונה הציבור הישראלי מתחיל לקחת אחריות על חייו.
כלום לא השתנה??? הדבר הכי מדהים קרה! ישראלים פשוט לוקחים אחריות על חייהם ועושים… לא יודעת מה אתכם, מבחינתי זה וואו.
