ארכיון תגיות: מאהל ירושלים

"תחזרו לחורים שמהם באתם"

פורסם במקור בפרופיל שלי בפייסבוק ב- 27 באוקטובר 2011, ובהמשך ב-און לייף ובאתר המחאה J14

סיפור ירושלמי אחד מספר את סיפורה של המחאה החברתית כולה: מחוסרי דיור בירושלים ישבו לאחרונה עם יועצו האישי של ראש עיריית ירושלים. הם שאלו אותו מדוע לא תספק העירייה מקלחות ושירותים באוהל המחאה היחיד שהותר לשימוש בעיר. לדבריהם, היועץ השיב: "כי אנחנו רוצים שתחזרו לחורים שמהם באתם". ככה פשוט, באלה המילים.

ברגע הראשון כששמעתי את הדברים, התעוררו בי מיד שאט נפש וזעם אדיר. איך הוא העז לדבר כך אל אנשים? אבל אז הבנתי איזו ברכה יש במילים האלה.

כי מה בעצם אמר היועץ? את האמת. אמת צלולה ובהירה. הלוא כך באמת חושבים ראשי הערים שמפנים את מאהלי המחאה ביד קשה. וזה באמת מה שחושבים קברניטי המדינה. והנה, תראו את מזלנו הטוב, שמה שעד כה נלחש בשקט בחדרי חדרים במסדרונות השלטון הנסתרים, יוצא סופסוף לאור במלוא כיעורו, במלוא אמיתותו.

נתניהו ושותפיו לממשלה רק מחכים שדפני תחזור לחור שממנו היא באה, ואם אפשר שתיקח יחד איתה חזרה גם את תלתליה הג'ינג'יים הנחושים של סתיו שפיר שניבטים מכל עיתון ומסך טלוויזיה. "תחזרו לחורים שמהם באתם" זו הרי משאלתם הכמוסה. והמילים האלה, שמזל שנהגו בקול רם, מספרות את הסיפור כולו.

כי כולנו בעצם מתבקשים לחזור לחורים שמהם יצאנו לרחובות. "ששש…" אומר השלטון, "תפסיקו להפריע לנו לעשוק אתכם, לגזול מכם, לנצל אתכם, לזלזל בכם, לרמוס אתכם, לדכא אתכם, להשתיק אתכם". "ששש…" הוא אומר, "אתם מפריעים לנו במסיבה המדהימה שאנחנו עורכים כבר עשרות שנים עם החבר'ה מההון. בחייכם, תחזרו לחורים שמהם באתם ותפסיקו להפריע להצגה הטובה בעיר שקראנו לה "דמוקרטיה", בזמן שאנחנו מנהלים כאן ביד רמה ועולזת טוטליטריה של הון-שלטון. יאללה חברים, היה כאן כיף הקיץ, באמת חגיגה נחמדת הרשנו לכם לערוך, ועכשיו קדימה, תחזרו לחורים שמהם באתם".

אז מה, שנחזור כמו ילדים טובים?תראו מה קרה בשבועות האחרונים. תעריפי החשמל – עלו. הדלק – עלה. ומה שלום עלויות המזון? והשכירות? והחינוך? ומה שלום מערכת הבריאות? משתינים עלינו בקשת. וכשאנחנו חוזרים לחורים שמהם באנו, קל להשתין עלינו בקשת. כי לא רואים אותנו. אנחנו לא קיימים. אז וודאי שיירצו שנחזור לחורים שלנו.

בתקופה הזו שאחרי ההפגנה הגדולה שבה יצאו לרחובות חצי מיליון בני אדם (!), עשה השלטון הכל כדי לפורר את המחאה ולהחזירנו לחורים הקטנים שלנו. פרקו לנו את האוהלים, שברו וניתצו את סוכות המחאה, גירשו ביד גסה ולא חוקית את מחוסרי הדיור מהשטחים הציבוריים. אבל בינתיים, כדי שלא נתפרע ונצא מיליונים לרחובות, שמו לנו סמי הרגעה בכוס המשקה, בדמות ועדת טרכטנברג.

אבל המחאה לא דעכה. ואז נתניהו שלף אס מהשרוול: גלעד שליט חוזר הביתה. ובאמת כמה טוב שהוא חזר. ובאמת מזל שיצאנו לרחובות כדי לספק את התנאים הפוליטיים לחזרתו. אבל הקלף הזה, חשוב שנזכור: הוא סם הרגעה. סם הרדמה. תחזרו לחורים שמהם באתם. תעצמו עיניים. ותחזרו לישון.

זהו המטריקס שלתוכו רוצים שנחזור. שנחזור להיות שקועים כל אחד בחור העלוב של חייו, בזמן שהשלטון יעשה הכל כדי לשמר את כוחו באמצעות פחד. יפלג אותנו, ישסה אותנו זה בזה, ויפחיד אותנו שכל העולם נגדנו, שאנחנו נפיל את הכלכלה, שהשינוי שאנו דורשים הוא הרסני. הם ימשיכו לזרוע בנו פחד, יום יום, שעה שעה, בכל מהלך שלטוני. ובמטריקס הזה ימשיכו לשלוט בנו באמצעות כסף, בזמן שיסממו אותנו במסרים של צריכה מוגברת כאמצעי להשגת אושר.

וכך אנחנו נחזור להיות תקועים בלופ אינסופי: כי מספרים לנו שכדי להיות מאושרים צריך כסף והרבה. אז נעבוד קשה, נשלם מיסים ונפנטז על אראלה ממפעל הפיס שתתקשר אלינו. ונעבוד קשה, נלך למילואים ונחלום על סטארט-אפ מדהים שבטוח נצליח לעשות לו אקזיט יום אחד. ובינתיים יעודדו אותנו לקנות. ואנחנו נקנה ונקנה כדי להשכיח את הכאב של הניכור ואת הבדידות שבפילוג. ושטופי מוח אנחנו נקנה ונקנה, כדי שלא לראות את האמת העגומה: שלמעשה אנחנו חיים בחורים קטנים ומבזים של עבודה קשה שאינה מספקת קיום בכבוד.

ובמטריקס הזה יספרו לנו שזו דמוקרטיה נאורה שבה יש חופש מחאה. אבל לא ייספרו לנו איך לפני שבועיים בראשון לציון, סמוך לפסטיבל שאירחה העיר, שוטרים גירשו וקנסו כמה פעילי מחאה שעמדו עם שלטים ביד על מדרכה ציבורית. את זה לא תשמעו. הרי יש כאן חופש ביטוי. הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. מה, לא?

נחזור לרגע לסיפור על דברי היועץ ומחוסרי הדיור בירושלים שפורסם באינטרנט לפני יומיים. היועץ הכחיש בתוקף את הדברים לאחר מכן. אך מחוסרי הדיור שהיו בפגישה, העידו באוזניי שוב שאכן המילים נאמרו בצורה ברורה. אחד האנשים, דרור מזרחי, סיפר לי אתמול כי היועץ פנה אליו ודרש התנצלות, ורמז על תביעת דיבה אפשרית. מזרחי סיפר לי שכך הוא השיב ליועץ: "תתבע. ואחרי שאפיל את תביעתך כי יש עדים לאירוע, אתבע אני אותך. אני אתבע אותך על כך שכינית אותי אחד שצריך לחזור לחור שממנו הוא בא".

והנה ההתעוררות שלנו. במילותיו של דרור מזרחי נמצא בדיוק המפתח לשינוי שאנו רוצים, שינוי שהוא קודם כל שינוי בתוכנו. עת לקום ולעשות מעשה. ולפעול ללא מורא. לפעול באופן חוקי ולא אלים, אך ללא פחד. הצדק נמצא לצדנו, המוסר נמצא לצדנו, והכוח נמצא בידינו. ומול אמונה, אחווה ונחישות של 99% שהם אנחנו, אין שום כוח שיוכל לעמוד.

לכן אנחנו חוזרים לרחובות במוצ"ש הקרובה להפגנת ענק של עוצמה. לכן אנחנו חייבים להמשיך ולהפגין שוב ושוב כאילו אין מחר. כי אחרת, באמת לא יהיה כאן מחר. אנחנו חייבים את זה לעצמנו. כדי שלעולם לא נצטרך לחזור לחורים שמהם באנו.

~~~ 
תגובת עיריית ירושלים:
"הדברים לא נאמרו מעולם. כלל הצוות המקצועי שהשתתף בפגישה האמורה מכחיש מכל וכל את הדברים המיוחסים, שאינם תואמים את ההתנהלות העירייה אל מול המוחים וחסרי הדיור בחודשים האחרונים. העירייה מבינה את מצוקת חסרי הדיור ועושה כל שביכולתה על מנת להם לספק להם פתרונות ראויים, ופועלת מול הממשלה לקדם פתרונות אלו".

296735_307295499296514_36400153_n