והמנצח בתחרות הזוועות הוא

פורסם בפייסבוק ב- 12.1.12

נמאס לי מתחרות הזוועות בעולם.
נמאס לי שהשואה תמיד חייבת לתפוס את המקום הראשון. נמאס לי שזה השיח בכלל, של מצעד זוועות, הכחדות ורציחות, וסמסו לזוועה הנוראית יותר מכל. למה חשוב לנו כל כך לומר שהשואה הייתה יותר מזעזעת מכל זוועה אחרת? מה זה משנה?

בסאבטקסט של ספרי ההיסטוריה הישראלים ודברי התרבות הישראלית – שואת היהודים היא הפשע הנורא מכל. ואני עוד זוכרת איך לימדו אותי בבית ספר, שזה הנורא מכל כי זה היה מתוכנן. כי היתה כאן תוכנית שלמה להשמיד עם. ולכן, זה הפשע נגד האנושות הגדול ביותר שנראה על פני האדמה. אז הנה היהודים במקום ראשון בקורבנוּת.

אז עם כל זה שאני ערה למרכיב התכנון החולני, והכרחי לדבר על זה, אני עדיין יוצאת כנגד תחרות הזוועות. לכל זוועה יש את המנגנונים שלה שאפשרו אותה. את כולם צריך לחקור. את כולם צריך ללמוד. אבל מי הנורא מכל? למי יש צורך בתחרות של מי סבל יותר? מי עונה יותר? מי מת נורא יותר? מה משרתת תחרות כזו? מה היא נותנת?

רצח הוא רצח הוא רצח.
סבל הוא סבל הוא סבל.
הסבל של אישה במעבדת העינויים האכזרית של מנגלה, אינו נורא יותר מסבלה של אישה שנאנסת באכזריות ואלימות באונס קבוצתי באפריקה ומוטלת למות אחר כך על האדמה.
סבל הוא סבל הוא סבל.

נמאס לי מתחרות. גם ובפרט זו של זוועות.
אפשר בבקשה שיח חדש?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *