מאהל קריית שמונה לא עוצר

פורסם במקור אצלי בפייסבוק ב- 2 בדצמבר 2011

אמש עליתי לקריית שמונה להשתתף באסיפת פעילי המחאה הארצית. האסיפה הייתה מאוד מאוד מרגשת. מפתיע היה לחוות שוב את אותן אנרגיות מופלאות שהיו בימי האוהלים, אותן אנרגיות מרוממות של מהפכנים הנחושים להפוך את העולם למקום ראוי למגורי אדם.

דוברים רבים שהציגו את היוזמות שלהם סחפו את הקהל בהתרגשות של לכידות, ועשייה משותפת וחזון אחד. כל אחד הציג רעיון אחר, וההתבוננות בסך כל הרעיונות יחד, היה מרומם לב, וממחיש עד כמה המחאה חיה, בועטת, נחושה ופועלת בלי לראות ממטר את הבלי הדיבורים על דעיכתה.

שורה תחתונה: המחאה אדישה לדיבורים, בפרט אדישה להבלים. המחאה פשוט מתקדמת. בעשייה יומיומית של מאות פעילים בכל הארץ, ממטולה עד קריית שמונה, יהודים, ערבים, מזרחים, אשכנזים, דתיים, חילוניים, נשים, גברים, בני נוער ומבוגרים – הכל קורה, הכל מתקדם, בין אם בבולטות תקשורתית ובין אם בשקט בשקט. אף פוליטיקה, צינית ככל שתהיה, אף התעמרות של מפלגת הון שלטון באזרחים המתעוררים, לא יעצרו את הגל המהפכני שנוצר כאן, והוא גואה וגואה.

(רק עכשיו סיימתי שיחת טלפון עם חבר יקר למהפכה שסיפר לי על שינויים אדירים שקורים בשקט, כמעט מבלי משים, אצל כל אחד מכולת מתחת לבית שלו או בסופר הסמוך, בדמות ירידות מחירים, החלפת ספקים, שינויים בהרגלי הצריכה, וטייקונים שסופגים ירידה בהכנסות כתוצאה מעם שמתעורר).

בתום האסיפה המרוממת, הוזמנתי על ידי אנשי מאהל קריית שמונה להתארח ללילה במאהל. לא התכוננתי לכך, אבל ההצעה קסמה לי.

מאהל המחאה בקריית שמונה הוא המאהל "האידאולוגי" האחרון שנשאר בישראל (כך הם מגדירים אותו). מעט המאהלים האחרים שנותרו הם מאהלי ה"אין ברירה" בהם שוכנים מחוסרי הדיור.

במאהל בקריית שמונה גרים באופן קבוע 10-15 פעילים. ישנו מעגל של כ- 30 פעילים העובדים במהפכה באופן שוטף ורציף, וסה"כ כמאה איש במעגל רחב יותר התורמים את חלקם במאהל ובמחאה, כל אחד בדרכו ובזמנו.

יש אסיפות-עם שלוש פעמים בשבוע. דיונים על יוזמות חדשות. הפקת יוזמות. ענייני תחזוקה ופיתוח של מאהל המחאה כנקודת השראה עוצמתית לכל מי שעובר ליד.

יש פורום חינוך, קבוצת של מחנכים אקטיביסטיים שמביאים את המחאה אל תוך מערכת החינוך, תוך פעילות עניפה עם בני הנוער. מתקיימות בכיתות שיחות שבהן מקשיבים לבני הנוער, ומבררים איתם מה מפריע להם במציאות חייהם ואיך הם יכולים לקחת אחריות ולהתחיל לפעול לשינוי.

מתחילים כעת לערוך אסיפות-עם בשכונות. להביא את הרעיון אל האנשים, לבית שלהם, לשכונה שלהם.

יש במאהל מערכת למחזור מים אפורים שאיתם משקים את הגינות האורגניות ששתלו. יש רעיון לנטוע במקום את "חורשת המהפכה".

אנשי המאהל פתחו את "קפה סוזנה". מקום ישיבה סמוך לכביש, המזמין את העוברים והשבים להתיישב לשיחה או מנוחה ולקבל בחינם כוס קפה או תה. כך, אט אט, מתחברים עוד ועוד אנשים למחאה.

ישנן יוזמות לחיבור הסטודנטים והמרצים למאבק, למשל יוזמה למחאת מרצים בעד חופש אקדמי.

ירון בן עזרי, פעיל מהמאהל, סיפר לי שבעוד שבחודשים הראשונים היו בציבור באזור תגובות מעורבות למאהל, כולל רבים שכינו את הפעילים "מפונקים", וצעקו לעברם: "תלכו לעבוד!", כעת האנשים מביעים הערכה הולכת וגוברת לפעילים הישנים במאהל באמצע החורף המקפיא, הנמצא לא רחוק ממרגלות החרמון.

יש במאהל מים זורמים וחשמל, אותם הם מקבלים מאחת השכנות תמורת תשלום. יש מקלחת, שירותים, מטבח, אזור מגורים, סלון.

כמי שגרה במאהל רוטשילד במשך חודש בימי הקיץ העליזים, הרגשתי אמש והבוקר במאהל את הקסם המופלא של המהפכה, הקסם שלא פסק לרגע, הקסם של העשייה המשותפת של כל כך הרבה אנשים טובים, והתחושה הכל כך חזקה, שכולנו אחד.

שלט במאהל קריית שמונה
שלט במאהל קריית שמונה

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *